כללי המשחק השתנו – האם הדינוזאורים ישרדו?
נורטל הייתה דינוזאור. חברה קנדית מפוארת עם שווי שוק של 400 מיליארד דולר אשר העסיקה 95,000 עובדים. היא ייצרה מרכזיות דיגיטליות, ציוד סלולארי ותמסורת אופטית. הדעיכה החלה בתחילת שנות ה 2000, החברה לא הצליחה לאמץ חדשנות טכנולוגיית בתחום ה- IP וב- 2009 הלכה לעולמה. בשנים האחרונות חברות סטרטאפ רבות הצליחו לחדור לשוק עם מוצרים פורצי דרך המשנים את כללי המשחק. כדי להבין את עוצמת התופעה די להזכיר חברות צעירות כמו Airbnb את UBER ואת Facebook. תרבות הסטרטאפים הגדירה מחדש את תהליך החדשנות. מושגים כמו Failing fast, Pivoting, , customer research, business models לא רק שאינם מוכרים לתעשייה הוותיקה, אלא שאינם יכולים לחדור לתוכה.
מדוע חברות וותיקות אינן מאמצות את תרבות הניהול של חברות סטרטאפ כדי להביא בעצמן חידושים פורצי דרך? הנה שמונה סיבות המקשות על חברות וותיקות וקונצרנים להטמיע תרבות של חדשנות.
1. תפיסת עולם של חברת סטרטאפ
תכלית קיומו של סטרטאפ הוא לחפש מודל עסקי בר קיימא לצמיחה מהירה ויציבה. זה דורש מיומנויות מחקר, גמישות מחשבתית , יכולת לראות את התמונה הגדולה ובאותה עת לרדת לפרטים. במקרה שיימצא מודל עסקי מנצח אבל שונה מהמודל המקורי, היזמים יעשו switch ללא היסוס. למעשה מרבית חברות הסטרטאפ שינו את המודל העסקי שלהם במהלך התהליך.
תפיסת הניהול של עסק בוגר שונה בתכלית; היא מתמקדת בביצוע ולא בחיפוש ולמידה. עסק בוגר נועד לייצר רווחים ממכירה של מוצרים או שירותים ידועים ללקוחות ידועים. הבנקים מוכרים אשראי, חברת סלולר מוכרת מנויים, חברת הכבלים מוכרת תכנים וכדומה.
אלו שתי תפישות עולם שאינן יכולות להתקיים באותו ארגון באותו זמן.
2. מדדי ביצוע
חברת סטרטאפ צעירה תמדוד את ביצועיה בעזרת מדדי חדשנות כמו ויראליות, עלות למציאת לקוח, דביקות של לקוחות וכדומה.
עסק בוגר בוחן את ביצועיו בעזרת מדדים פיננסיים כמו החזר השקעה, שיעור תשואה פנימי, פלחי שוק, תחזית מכירות ועלויות ליחידה. לפיכך, מנהלים אותו אנשים המיומנים בניהול תהליכי יצור, שיווק, מכירה, יצור וכדומה. הנהלה של חברה בוגרת תתקשה לאשר פרויקט שלא מציג תחזית מכירות, תזרים מזומנים ו- P&L חזוי לשלוש שנים קדימה.
3. מקורות המימון לחדשנות
חברות סטרטאפ פונות למימון מקרנות ממשלתיות ומקרנות הון סיכון. על פי רוב לגופים אלו יש תזת השקעות ברורה והם מכירים היטב את השוק בו הם פועלים. הם יודעים לסנן את חברות הסטרטאפ ולבחור את המוצלחות יותר.
מרבית החברות הוותיקות אינן מנהלות תזת השקעות ולכן היכרותן עם שווקים סמוכים או שונים משלהם מוגבלת. בנוסף, מקורות המימון שלהן כמו בנקים או הון עצמי ידועים בשמרנותם ובעידוד חדשנות בתחומים הליבה ולא חדשנות פורצת דרך או כזו המשנה את המודלים העסקיים.
4. סבבי גיוס הון
תהליך גיוס ההון בחברת סטרטאפ הוא רב שלבי ועובר דרך כמה סבבי גיוס. בכל סבב החברה צריכה לשכנע את המשקיעים שהפתרון שלה מתאים לשוק, שהצוות שלה מגובש וחדור מוטיבציה, ושתכנית העבודה שלה מצדיקה את ההשקעה. מאחר שהגיוס כרוך בוויתורים מצד היזמים (דילול הון המניות), הסטרטאפ שואף לגייס רק את הסכום הדרוש לו כדי להתקדם צעד משמעותי. תהליך זה מבטיח שרק הטובים שורדים.
תהליך מימון פרויקט חדשנות בחברה שונה באופן מהותי. ההנהלה או מועצת המנהלים מחליטים על כיווני החדשנות הרצויים, ומזרימים את הסכומים הדרושים כל עוד הצוות דבק בתכנית העבודה עליה התחייב. בנוסף, לעתים ההנהלה מפעילה שיקולים שאינם בהכרח ענייניים (בחירת אנשים מתוך המאגר הקיים, שיקולי אגו וכדומה)
5. מתודולוגיית פיתוח
תהליך הפיתוח בחברת סטרטאפ הוא ספירלי ואיטרטיבי. חיפוש הלקוחות מתקיים במקביל לפיתוח המוצר ואף מזין אותו. אם במהלך הפיתוח מזהים נישת פעולה אטרקטיבית, לא מן הנמנע שהחברה תסיט את כיוון פעולתה ותפעל בכיוון החדש. תהליך זה נקרה Pivoting.
בחברה בוגרת תהליך הפיתוח הוא לינארי וכולל מספר שלבים. הוא מתחיל באפיון שוק וצרכי לקוח, ממשיך דרך שלבי פיתוח מוגדרים ומסתיים בהשקה ובמאמצי מכירה. כאשר המוצר מוצא את דרכו לשוק, אנשי הפיתוח כבר עסוקים בפרויקט אחר ואין עם מי לדבר. לא ייתכן מצב שבו המוצר ישנה את פניו תוך כדי תהליך הפיתוח.
6. תרבות של כישלונות
חברה סטרטאפ תבחן מספר מודלים עסקיים עד שתגיע לזה המבטיח צמיחה מהירה ועקבית. במהלך החיפוש הסטרטאפ יעבור סבבים מואצים של "כישלון, לימוד ותיקון". ככל שסטרטאפ מבצע סבבים אלה במהירות רבה יותר וללא שחיקת המזומנים העומדים לרשותו, סיכוייו להצליח גוברים. התהליך כל כך מושרש בתרבות הסטרטאפים עד שזכה לביטוי Failing fast ואפילו Celebrating failure.
ברוב החברות הממוסדות, כישלון אינו דבר שחוגגים אותו, נהפוך הוא, במקרים רבים הוא מביא לסגירת הפרויקט. כמובן ששינוי ייעודו של הפרויקט תוך כדי פיתוח לא יעלה על הדעת בחברה וותיקה וממוסדת.
7. האם חדשנות מביאה לקניבליזציה?
פיתוח חדשנות משבשת הוא החלום הרטוב של כל חברת סטרטאפ הרוצה להטביע חותם בתחום בו היא מתמחה. אמנם לא תמיד אפשר לצפות או לתכנן את התוצאה הסופית, אך בראיה לאחור, חדשנות משבשת היא המפתח לשינוי (Facebook לא תכננה חדשנות משבשת על אף שבראיה לאחור היא שינתה לחלוטין את עולם התקשורת).
חברות וותיקות ימנעו מחדשנות שיש בה פוטנציאל לקניבליזציה של מקורות ההכנסה שלה. אינטל היא חברה חדשנית לכל הדעות, אך היא רצה עם משפחת מעבדי ה- 386 כבר שנים רבות. מיקרוסופט רצה עם Windows מראשית שנות התשעים, ואילו קודאק, אשר המציאה את המצלמה הדיגיטלית וגנזה אותה מחשש לקניבליזציה, שילמה על החלטה זו מחיר כבד.
8. שנאת סיכון
חברת סטרטאפ מנהלת את עסקיה בתנאי אי וודאות קיצוניים. בשלבי גיבוש הרעיון ובתחילת תהליך הפיתוח היא יכולה רק לשער מי יהיו הלקוחות שלה, בכמה יימכר המוצר או השירות ועוד. הערפל מתפוגג ככל שהיא מתקדמת בחיפוש המודל העסקי ומציאת הלקוחות הראשונים.
חברות בוגרות שונאות תנאי אי וודאות. הן יתקשו לאשר פרויקטים פורצי דרך בתחומים שאינם תחומי הליבה שלהם. לכן לדוגמה, תעשיית הרכב תמשיך להשקיע בחדשנות בתחום הליבה שלה (או בתחומים סמוכים), אך לא תפתח אמצעי תחבורה חדשניים. מנגד, חברת גוגל משקיעה הון רב בחדשנות שאינה בתחומי הליבה שלה (רכב, חלל, DNA ועוד)
סיכום
חברות רבות מצהירות כי חדשנות הכרחית לשרידות העסק, אך הן ממשיכות לנהל "תיאטרון של חדשנות"; מחלקות הפיתוח ממשיכות לפתח את מוצרי הליבה של החברה או מוצרים דומים (Adjacent innovation), אבל לא חדשנות פורצת דרך (Transformational Innovation). הטמעת חדשנות אמתית בחברות בוגרות מחייבת שינוי תפיסתי ואירגוני: גיבוש דרכי מימון חדשות, פיתוח מיומנויות ניהול חדשות, הגדרת מדדי התקדמות מתאימים ופתיחות לשילוב רעיונות חדשים ופורצי דרך בחברה.
התשובה לכל הקשיים שהוצגו במאמר היא פשוטה אך ביצועה מורכב. חברה חפצת חיים הרוצה לפתח חדשנות פורצת דרך צריכה לשלב את דרך החשיבה של חברת סטרטאפ, ואת יכולות המינוף של חברה גדולה.