מהנדס לא יצירתית היה מציע לפתור את בעיית האידוי על ידי כיסוי המאגר ביריעות הצללה. אך פתרון זה היה דורש בניית קוננסטרוקציה יקרה. המתכננים השתמשו בעקרון ההמצאתי שהצגנו קודם, ושאבו השראה מדוגמאות דומות הידועות בספרות. הם הציעו לפרק את הכיסוי הגדול להרבה כיסויים קטנים, ומכאן הדרך לכדורים קצרה.
אפשר לשכלל את הרעיון למשל על ידי שימוש בשכבת קצף המייצרת הפרדה. זו שיטה קלה יותר ליישום וככל הנראה זולה יותר. אך אולי לא הייתה עומד במשטר הרוחות הקיים במקום.
התעשייה האווירית נעזרה בעקרון הזה בתכנון רדאר עקיבה מתקדם המשמש את מערכת כיפת ברזל. ראדר עקיבה נדרש לבצע תנועות מהירות כדי לעקוב אחרי אוביקט הנמצא בתנועה, או מספר אוביקטים בו זמנית. הבעיה היא שהנעת המערכת כולה במהירות מנקודה לנקודה אינה אפשרית בגלל משקלה הרב (דבר שהיה כרוך ביצירת מאמצים רבים עח המכולים המכניים כתוצאה מהאינרציה). במקום זאת תוכננה מערכות רדאר הבנויה ממספר יחידות קטנות. קל להניע כל יחידה בפני עצמה וכך להגיע לעקיבה מהירה ומדויקת יותר אחרי טיל שנע במהירות.